עין פקוחה: חוק המעקב החדש שאושר בבריטניה הוא תקדים מסוכן

מאז נכנס השימוש באינטרנט למיינסטרים, לקראת סוף המאה הקודמת, נמצאת הרשת במתח תמידי בין רשויות המדינה למשתמשים.

הרשויות רואות ברשת מאגר עצום של מידע מפולח ומפורט שיכול לשמש להן לשלל מטרות, חלקן לגיטימיות כמו מניעת פשעים או פיגועים, אחרות אופייניות בעיקר למדינות לא-דמוקרטיות כמו זיהוי ולכידת מתנגדי משטר. גולשים רבים, מנגד, רואים ברשת כמרחב שמערב בין הפרטי לציבורי, ואלו מבניהם שמבינים את הסכנות של כוח בלתי-מוגבל בידי הממשל לא ממש ששים לתת בידיו אמצעים רב יותר לנטר את פעילותם.

המתח הרעיוני הזה עיצב במידה רבה חלקים ניכרים מממערכת היחסים במשולש של ממשל-אזרח-רשת והביא למעין איזון שבו מדינות מרגלות אחרי גולשים, אך לרוב עושות זאת בחשאי ובצורה מוגבלת יחסית. האיזון הלא קדוש הזה הופר השבוע לאחר שהפרלמנט הבריטי אישר חוק שמחייב ספקיות אינטנרט לשמור למשך שנה רישום של אתרים אליהם גלשו משתמשיהן; מאפשר לרשויות חוק לפרוץ למכשירים, רשתות ושירותים, כולל כאלו שנצאים מחוץ לשטח הממלכה המאוחדת; ומקנה לממשלה את הסמכות לבקש מחברות להסיר הצפנה משירותיהן או להגביל את יכולות ההצפנה שהן מציעות.

1nl

מדובר בחוק מבעית בהיקף הסמכויות שהוא מקנה לממשל לרגל אחר הפעילות המקוונת של אזרחיו, באופן שמעולם לא הוסדר באופן חוקי במדינה דמוקרטית, ומהווה פגיעה משמעותית במאמצים לשמור על פרטיות המרחב המקוון. אבל הוא מפחיד במיוחד בהשלכות שיכולות להיות לו על הפרטיות של כולנו, בין אם אנחנו מתגוררים בבריטניה ובין אם לא.

מי שחושב שחוק מסוכן שכזה יישאר נחלתה של בריטניה, מדינה שרשויותיה ידועות במאמציהן לדחוף את אפן לפינות חדשות בפעילות תושביה, כנראה שכח מי הוא הנשיא הנבחר של ארה"ב. דונלד טראמפ כבר הציג לא פעם אמירות שמגלות שהוא לא חסיד גדול של פרטיות מקוונת (המקרה הבולט ביותר היה הקריאה שלו להחרים את אפל, לאור סירוב החברה לסייע ל-FBI לעקוף את ההצפנה ולפרוץ לאייפון של מחבל שביצע פיגוע ירי בסן ברנרדינו).

תוסיפו לכך את מינויים צפויים לנציבות התקשורת הפדרלית (FCC) של גורמים שידועים כמתנגדים לנייטרליות רשת ושליטה רפובליקנית מלאה בשני בתי הקונגרס – ומתקבל מתכון בטוח ליוזמות, הצעות חוק והחלטות שילכו ויכרסמו בפרטיות ברשת ויקנו לממשל סמכויות ריגול רחבות עוד יותר מאלו שהוא מחזיק בהן כיום, בכוח ובפועל.

טראמפ. אנשים כוחניים אוהבים כוח. צילום: iphonedigital / CC-by-sa
טראמפ. אנשים כוחניים אוהבים כוח. צילום: iphonedigital / CC-by-sa

אמרה שחוקה טוענת "כשהכלכלה האמריקאית מתעטשת, העולם מצטנן". היא באה לתאר את ההשפעה שיש לארה"ב על הכלכלה העולמית, ונכונה גם לתחומים אחרים. כמו הברקזיט, מגמות שהחלו בבריטניה והתפשטו לארה"ב לא צפויות להישאר נחלתן של שתי הדמוקרטיות הגדולות והוותיקות. הפגיעה בפרטיות המקוונת בבריטניה יכולה להיות הצעד הראשון במגמה עולמית שספק אם תפסח על ישראל, ועלולה להפוך את החייים המקוונים שלנו וגם אותנו להרבה יותר מנוטרים.

(פורסם גם בכלכליסט)

השאר תגובה