עשור למהפכת הסמארטפון: המכשיר ששינה את האדם

איור: יונתן וקסמן / כלכליסט

היום מתפרסם ב"כלכליסט" פרויקט שהתבשל אצלי בראש כבר יותר משנה, ושעבדנו עליו ברצינות כבר כמה שבועות. עשר שנים חלפו מאז שסטיב ג'ובס עלה על הבמה, חשף את דגם האייפון הראשון והזניק את אחת המהפכה הטכנולוגית והחברתית החשובה ביותר של דורנו.

בפרויקט, אנחנו בוחנים את המהפכה הזו מהבטים שונים: ההשלכות הכלכליות העצומות שלה, הדרכים שבהן היא שינתה אותנו והתנופה המפתיעה שהיא העניקה ליצרניות סיניות. ואנחנו גם מסתכלים על העתיד, ומנסים להבין איך יראו הסמארטפונים של השנים הקרובות, מאיפה תגיע המהפכה הגדולה הבאה ואפילו מציגים עיצובים חדשים לאייקוני האפליקציות הבולטות בסמארטפון, כך שידברו בשפה של הדור שנולד לעידן הסמארטפון, ולא ממש יודע מה זו שפופרת טלפון או מעטפה.

אני ממליץ לכם לקרוא את הפרויקט המושקע, שבכתיבתו השתתפו גם עמיתי נמרוד צוק ורפאל קאהאן. אבל כאן אני מביא את הטקסט שאני הכי אוהב בו, גרסה ארוכה יותר של טקסט הפתיחה של הפרויקט, שמסכם את העשור האחרון ומציב כמה סימני שאלה לעתיד.

________________________________________________

כשזה נוגע למהפכות הופכות עולמות, כמעט אף פעם אי אפשר לשים את האצבע על הרגע שבו הן החלו, בטח שלא על הדקה המדויקת. מהפכת הסמארטפון היא יוצא הדופן של כלל זה. לא רק שאנחנו יכולים לדעת בדיוק מתי היא החלה, הרגע הזה אפילו מתועד ומצולם.

זה קרה ב-9 בינואר 2007, בשעה 9:42 שעון קליפורניה, במהלך כנס מקוורלד. סטיב ג'ובס היה על הבמה כבר כחצי שעה, ודיבר על מעבדים, אייפודים, אייטיונז, אפל TV ועוד קשקושים כאלו ואחרים. ואז הוא עצר, כחכח בגרונו ושתק למשך 10 שניות. על המסך הענק הופיע הלוגו של אפל כשהשמש זורחת מאחוריו, כמו בליקוי חמה. ג'ובס, אמן הפרפורמנס, הבהיר לכל הנוכחים באולם שמשהו גדול הולך לקרות בלי להוציא מילה אחת מפיו.

"זה יום שחיכיתי לו במשך שנתיים וחצי", הוא פתח, והקהל הגיב במחיאות כפיים מהוססות וכמה קריאות ספורדיות. "פעם בכמה זמן מגיע מוצר מהפכני שמשנה את הכול". אחרי שהזכיר כמה מהמוצרים האלו שאפל עצמה השיקה – המק והאייפוד – אמר ג'ובס: "היום אנחנו מציגים שלושה מוצרים מהפכניים בסדר גודל זה. הראשון, אייפוד עם מסך מגע רחב (הקהל מריע), השני, טלפון נייד מהפכני (התשואות מהקהל מזנקות בכמה דציבלים. אחד מהיושבים בשורות הראשונות מניף את ידו לאוויר בהתלהבות), והשלישי הוא מכשיר תקשורת אינטרנט פורץ דרך".

הקהל בהלם. ואז, ג'ובס עובר לשטיק שלו. "שלושה מכשירים: אייפוד עם מסך מגע רחב, טלפון נייד מהפכני ומכשיר תקשורת אינטרנט פורץ דרך. אייפוד, טלפון, ומכשיר אינטרנט (הקהל צוחק). אייפוד, טלפון…" הקהל, שכבר מבין לאיפה הוא הולך, ממשיך לצחוק ולהריע בתלהבות, וג'ובס נסחף אחריו. "אתם קולטים את זה?" הוא שואל באקסטזה. "אלו לא שלושה מכשירים נפרדים, זה מכשיר אחד. ואנחנו קוראים לו 'אייפון'. היום, אפל ממציאה מחדש את הטלפון".

ג'ובס ידוע בסופרלטיבים שלו, שלא פעם מנותקים מהמציאות. בעשור האחרון שלו כמנכ"ל אפל, לא היה מוצר שהוציאה החברה שלא היה לדבריו קסום, מהפכני או לפחות הטוב ביותר בשוק. אבל במקרה הזה לא רק שהוא לא הגזים, בראייה לאחור אפשר להעריך שהוא אפילו פספס עד כמה גדולה ומשמעותית תהיה המהפכה שהצית באותו הרגע, ואיזו השפעה תהיה לה על עולם הטכנולוגיה ועל המשתמשים, איך היא תשנה מדינות ותעשיות, ואיך היא תיצור תעשיות חדשות שלא היו יכולות להתקיים בלעדיה, איך גלי ההדף שלה ישנו כמעט כל הבט בחיי היומיום שלנו, ואיך היא תשנה אותנו בדרכים שאנחנו עדיין מנסים להבין.

ג'ובס חושף את האייפון המקורי, ינואר 2007

הבחירה של "כלכליסט" לציין עשור לסמארטפון דווקא ביום ההולדת של האייפון לא מובנת מאליה. האייפון לא היה הסמארטפון הראשון. קדמו לו מכשירים של יצרניות אחרות שהתיימרו להציע יכולות דומות. הוא אפילו לא היה הסמארטפון המצליח הראשון, הכבוד הזה שייך לבלקברי. אבל האייפון הוא הסמארטפון המשמעותי הראשון, The First One That Mattered.

הוא זה שקבע את עקרונות היסוד של הסמארטפון שנמצאים בשימוש אצל כל המתחרים (מסך מגע גדול, ללא מקלדת פיסית, וחוויית שימוש מבוססת אפליקציות), והוא זה שפרץ את תקרת הזכוכית והוציא את הקטגוריה מהעולם העסקי לעולם הצרכני הרחב. בזכותו, הסמארטפון הוא המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר של הדור שלנו, ואולי הגדולה ביותר בכלל.

למרות שהאייפון היה פורץ הדרך, בחרנו למקד את הפרויקט בסמארטפון עצמו כי המהפכה שהצית גדולה הרבה יותר ממנו. היא יצרה תעשיות חדשות יש מאין, שימשה פלטפורמה לצמיחה של כמה מהסטארט-אפים בעלי הערכת השווי הגדולה בעולם, הזניקה חברות מנומנמות לחזית החדשנות וחיסלה עד היסוד חברות אחרות. על הבסיס שיצר האייפון קיבלנו את אנדרואיד של גוגל, ההצלחה המחודשת של סמסונג, יצרניות סיניות שהפכו לשם דבר עולמי כמו וואווי ושיאומי, חברות שלא היו יכולות להתקיים לפני עשור כמו אובר, ווטסאפ או ווייז.

הסמארטפונים הפכו את החיים שלנו לקלים יותר, כל המידע בעולם במרחק תנועת סווייפ אחת, בני משפחה וחברים מרוחקים שמעולם לא היו קרובים יותר ופלטפורמות לשיתוף חוויות ומדיה שהפכו את כולנו לאקזביציוניטים יותר. המחרה הזול יחסית שלהם בשילוב עם הפריסה הפשוטה יותר של רשתות סלולריות גם הביא אותם לאזורים מרוחקים ומדינות מפותחות, ואפשר למיליונים רבים של אנשים להשתמש לראשונה בחייהם במוצר מחשוב עם חיבור לרשת.

שילמנו על כך מחיר לא מובן מאליו: הסמארטפון מחייב אותנו להיות מחוברים כל הזמן, פוגע בכושר הריכוז שלנו עם התרעות בלתי פוסקות, והפך חלקים נרחבים יותר בחיים שלנו למנוטרים ומפוקחים, בין אם על ידי שירותים מקוונים שבאפליקציות שלהם אנחנו משתמשים, גופי ביון חשאיים או פושעים מקוונים.

ובעיקר, הסמארטפון משנה אותנו ואת הילדים שנולדו בעשור האחרון בדרכים שאנחנו עדיין לא ממש מבינים, עם השלכות לא ברורות. לפני כמה ימים, בעת טיול ברחוב, ראיתי אב דוחף פעוט בעגלה. הפעוט החזיק בידיו סמארטפון והיה מרותק למה שהציג המכשיר. המכוניות בכביש, רוכבי האופניים והולכי הרגל על המדרכה, החתול שקפץ על הגדר – כל אלו לא עניינו אותו, לא היו קיימים מבחינתו.

ולא מדובר במקרה יוצא דופן. כל מי שהיה באירוע משפחתי כבר הבחין בוודאי שרק הסמארטפונים והטאבלטים מצליחים להרגיע ולהשתיק את הילדים הקטנים, ואיך חלק ניכר מהארוחה מעדיפים אותם ילדים לבלות בתוך המכשיר מאשר להשתתף באירוע.

דור הסמארטפון. מנותק, או מחובר בדרכים אחרות?

איך יראה דור הסמארטפון, אותו דור שנודל והתבגר בעשר השנים האחרונות? האם גדל בעולם דור של אנשים מנותקים ואנטי-חברתיים שמבלים את כל חייהם במכשירים דיגיטליים? או שאולי מדובר בפאניקה שלא שונה בהרבה מפאניקת המחשבים והטלוויזיה של עשורים קודמים, ולמעשה גדל דור בעל מודעות ותחכום טכנולוגי גבוהים שחבריו מתקשרים זה עם זה בדרכים שנראות להוריהם מנותקות וקרות אך בעבורם הן חיות ומלאות משמעות לא פחות ממשחק תופסת בחצר?

זו רק סוגיה אחת מני רבות שנצטרך לעסוק בה בעשור השני של עידן הסמארטפון. ונהיה חייבים לעסוק בה, כי את השינויים העצומים שיצאו לדרך ב-9 בינואר 2007 כבר אי אפשר לעצור ולהחזיר לאחור. אפשר רק להבין אותם ולנסות להתמודד אתם על הצד הטוב ביותר.

תגובה אחת בנושא “עשור למהפכת הסמארטפון: המכשיר ששינה את האדם”

  1. כלומר ג'ובס אפילו לא המציא את הסמרטפון אבל משום מה הוא נחשב מחולל המהפכה.
    שאני אבין, מה בדיוק עשה אי פעם סטיב ג'ובס בחייו? הוא לא המציא כלום – את העכבר המציאו במעבדות זירוקס, את שפת הC המציאו מי שיצרו את מערכת ההפעלה יוניקס. למעשה גם ביל גייטס לא כתב את 'דוס' – הוא קנה אותה תמורת 50,000 דולאר. מספרים על מנכ"ל סוני שהמציא את הווקמן. אני אישית זוכר בילדותי מכשירי רדיו קטנים עם אוזניה שאפשר ללכת איתם ולשמוע מוזיקה באותו זמן. אז בואו נסכם שמה שיש לנו זו חבורת אנשי עסקים שלוקחים קרדיט על המצאות של אנשים אחרים או על מגמות שממילא היו מבשילות גם בלעדיהם. מספיק שהם התעשרו בגלל זה, לא צריך להפוך אותם גם לממציאים או חוזים. הם לא תומס אדיסון או אוטיס (ממציא המעלית) שאשכרה שינו את ההיסטוריה.

השאר תגובה