כשדירה בתל-אביב עלתה 60 אלף דולר: כך נראתה מחאת האוהלים של שנת 1990

ויש לי גם כמה מחשבות אופטימיות בעקבות עצרת ההמונים שנערכה ברחוב קפלן ב-6 באוגוסט.

מחאת האוהלים ששוטפת בימים אלו ישראל הזכירה למי שהיו בסביבה בתחילת שנות ה-90 מחאה דומה. גם אז, קיץ 1990, צצו במהירות מאהלים ברחבי הארץ, ומחאת הדיור הרעישה את המדינה, כלי התקשורת והפוליטיקאים. כביריזם נבר בארכיון "ידיעות אחרונות" ומציג: מחאת האוהלים – גרסת 1990 (הקליקו על התמונות להגדלה).

הימים, ימי השיא של העלייה ממברית המועצות. מאות אלפי עולים הגיעו ארץ בתוך חודשים ספורים, ויצרו מצוקת דיור חמורה אף יותר מזו עליה אנחנו מתלוננים היום. סימני המצוקה הראשונים נראו כבר באפריל.

22 באפריל 1990

 וכמובן, השכר נשחק ולא הדביק את עליות המחירים.

16 במאי 1990

 ומחירי הדירות עלו בצורה בלתי פרופורציונאלית.

4 ביוני 1990

לא הכול היה זהה. היום, המחאה היא בעיקר על מחירי הדירות והשכירות הגבוהים. אז המצוקה הייתה חריפה הרבה יותר, ופגעה בעיקר בשוכרים ילידי הארץ או עולים ותיקים. העולים החדשים קיבלו מענקי קליטה משמעותיים, דבר שאפשר להם לשלם את שכר הדירה לפעמים שנה מראש. הישראלים הוותיקים סבלו גם מעלייה משמעותית בשכר הדירה, וגם מחוסר יכולתם לשלם את כולו מראש. כתוצאה, רבים מהם מצאו עצמם ברחוב עם תום חוזה השכירות שלהם. לא מדובר היה במאבק על הורדת מחירים  – אלא במאבק על הזכות לגור בדירה!

ההתארגנות החלה באמצע יוני.

10 ביוני 1990

ומאהלים ראשונים צצו, איך לא, בתל אביב. העירייה, כמובן, מיהרה לסייע.

13 ביוני 1990

ההתארגנות הספונטנית תפסה תאוצה במהירות, והתפשטה לכל הארץ.

19 ביוני 1990 (זהירות: PDF!)

ביולי המחאה עלתה הילוך, והארץ התמלאה במאהלים של מחוסרי דיור. במקרים מסויימים, העיריות אפילו שיתפו פעולה.

1 ביולי 1990

הזעם גבר, ואיתו החלו ההפגנות הסואנות.

3 ביולי 1990

הכותרת, כמובן, מחפשת לסכסך סתם: המחאה לא הייתה נגד העולים. בינתיים, הממשלה התחילה להתעורר.

4 ביולי 1990

אריק, למי שלא זוכר, היה אז שר השיכון. לא ברור ממי הוא ציפה לפעול. למרבה המזל אז, כמו היום, שר האוצר מודע למצוקה.

6 ביולי 1990

בינתיים, ערי האוהלים גדלות.

9 ביולי 1990

והמחאה מגיעה לראשונה לכותרת הראשית של ידיעות. בצירוף מקרים משעשע, גם אז התרחשה במקביל מחאת רופאים.

10 ביולי 1990 (זהירות, PDF!)

הממשלה התגייסה לפעולה, למרבה הצער לא למען יושבי האוהלים.

11 ביולי 1990

אין פלא, לפיכך, שהמוחים עברו לפסים אלימים.

12 ביולי 1990

ולא בחלו גם בפגיעה ברכוש.

15 ביולי 1990

אבל סימני שיפור לא נראו באופק, נהפוכו.

15 ביולי 1990

שרון הביריון הוציא את החליפה של האיומים. לא שזה עזר במיוחד.

17 ביולי 1990

אבל היו גם רגעים אנושיים מחממי לב.

18 ביולי 1990

המשטרה, כיאה למשטרת ישראל, החליטה שדי וחסל סדר אוהלים.

26 ביולי 1990

הסטודנטים איימו להשבית את תחילת הלימודים.

27 ביולי 1990

אבל המשבר החריף, ובסוף יולי גרו  באוהלים כבר 2,000 משפחות.

31 ביולי 1990

פתרון למצוקה המיידית עוד לא נראה באופק.

2 באוגוסט 1990

והייאוש התחיל לתת את אותותיו.

6 באוגוסט 1990

הגיע הזמן לצעדים דראסטיים.

13 באוגוסט 1990

אבל לראשי הערים התחיל קצת להימאס.

15 באוגוסט 1990

וגם בית ישראל היושבים לבטח בביתם לא התגייסו בהמוניהם למאבק.

19 באוגוסט 1990

לאורך כל הקיץ נמשכו המחאות, חלקן עם תקריות אלימות, והתיעוד היה נרחב, על בסיס יומיומי כמעט. אבל עם בוא ספטמבר גווע העניין, והסיקור עבר לנוהל סלב.

13 בספטמבר 1990

במקביל, גם החלו למצוא פתרונות ליושבי האוהלים.

27 בספטמבר 1990

באוקטובר כבר הורגש שיפור של ממש במצב.

7 באוקטובר 1990

לא כולם היו מרוצים אמנם.

31 באוקטובר 1990

אבל עד נובמבר נמצאו פתרונות, ולו זמניים, כמעט לכל חסרי הדיור באוהלים.

11 בנובמבר 1990

בשביל אחדים, זה היה מאוחר מדי.

13 בנובמבר 1990

 

ו… זהו. זה  האזכור האחרון שמצאתי בארכיון ידיעות אחרונות למחאת האוהלים המקורית. כמעט לכל יושבי האוהלים נמצאו פתרונות, ולמיטב זכרוני עם הגשם הראשון כבר לא נותרו ערי אוהלים. ובכל מקרה, בחורף הגיעה מלחמת המפרץ וכל נושא אחר נדחק לקרן זווית.

הסיבות למחאה אז היו שונות מאוד מהיום: אנשים גרו באוהלים לא כי היה להם יקר מדי, אלא כי לא היה להם לאיפה ללכת. זה לא אומר, כמובן, שהמחאה של היום לא מוצדקת מאוד – יכול להיות שהיא פשוט מגיעה מוקדם יותר, לפני שאנשים נזרקים לרחובות. בקיץ 1991, אגב, שוב צצו מאהלי מחאה באזורים שונים, אבל אז  היה ההיקף קטן ומצומצם בהרבה.

19 thoughts on “כשדירה בתל-אביב עלתה 60 אלף דולר: כך נראתה מחאת האוהלים של שנת 1990”

  1. כתבה מרתקת, תודה רבה על התחקיר. וואו, החיים היו פה כל כך קשים פעם; באופן מוזר אני מרגישה בת מזל.

  2. וואוו.. איזו עבודה השקעת בזה.כל הכבוד.
    אני מבינה הארכיון נגיש לך ברשת…?

  3. כתבה מעניינת, כל הכבוד. לאנשים יש נטייה לשכוח פרטים חשובים. עשית עבודה טובה והעלית בדיוק רב את מה שקרה לפני 21 שנה.
    יישר כוח
    מיכל מנדל

  4. כל הכבוד על ההשקעה! הפרספקטיבה ההיסטורית של הסוגיה הנדונה חשובה מאוד.

  5. לא יודעת מה עם תל אביב, במאהל בבאר שבע גם היום ישנם אנשים שאין להם לאן ללכת. מחוסרי דיור. לא אצל כולם הסיבות כל כך שונות.

  6. פוסט מעולה. טכן אין חדש תחת השמש… כמו אז גם היום בעיקר מתחנפים לחרדים.
    לכל מי שלא מכיר אני ממליצה לבדוק את פעולתה של ישראל חופשית בנושא הפרדת דת ומדינה שתמנע את חלק מהחולות האלו.

  7. שלום רב
    אשתי ואני היינו הראשונים שהקמנו את המאהל ברחובות בשנת 1990 כאשר הצתאפו אלינו בתחילה רק שתי זוגות לאחר כשבוע בעקבות הפגנה שהיתה ברשלצ המאהל גדל ובסופו של מאבק נשארנו שם כשנה ושמונה חדשים
    יש לציין שאריק שרון עשה את כל שביכולתו עלמנת לעזור לזוגות הצעירים ואכן גברים השתנו אם אז היית צריך לדוגמא ערבים לקנות דירה לאחר המאבק דברים השתנו .כיום אנו גרים באשדוד והבן הראשון שלנו שגדל שם באהלי רחובות הוא בוגר הטכניון בחיפה יש לנו עוד שני ילדים וסהכ אנחנו חושבים שאם אז המאבק הצליח אין ספק שיצליח גם היום

      1. תודה לך שהצלחת להוכיח לי שמטרת הסיקור התשקורתי היא *אך ורק* לצורך העפת ביבי מהשלטון ללא כל קשר לתביעות המפגינים.
        אני חייתי בסרט קשה שזה בגלל שכל דירה עולה 6 ו7 ספרות, וכל חודש שכירות עולה כ2 משכורות מינימום.

        "אם הפסיכיאטריה מסכימה איתך אתה חייב לבדוק את עצמך"

        1. לא ברור לי איך הפוסט שלי מוכיח משהו מהטענה המופרכת שלך. העיקר שהצלחת להפיץ עוד תעמולה לא קשורה. אגב, כדאי שתתעדכן – הקו התעמולתי הזה כבר נזנח. המנטרה החדשה היא שהמוחים מציקים לדיירים.

          1. אני לטובתך – למה אתה תוקף אותי?
            1) התישקורת משתמשת בטיעונים של ממש, שכל אחד מאזרחי ישראל יכול לראות בעינייו ולמדוד בעצמו.
            2) כל יום מצטרפים מגזרים חדשים שהקו המנחה של כולם הוא "יקר".
            3) התשקורת נותנת במה ל"יקר" שכל אחד יכול למדוד בעצמו, *אבל באמת* מסדרת את כלל הדיווחים כך שיתחרזו עם 'רק לא ביבי', ואז "ברור מאליו שלא תהיה לנו ברירה אלא לבחור במה שהתקשורת תגיד לנו להצביע לו".
            4) 'אם הפסיכיאטריה מסיכמה איתך אתה חייב לבדוק את עצמך' אומרת ש: "אם האוייבים שלך שאתה יודע שהם ההפך ממך פיתאום מסכימים איתך, אם האוייבים שלך פיתאום נוקטים בקו שאתה יכול לראות את עצמך חלק בלתי נפרד ממנו: כדאי מאוד שתבדוק למה הם באמת מתכוונים.

            ערב טוב.

            נ.ב
            המוחים קיבלו את שרצו: לגור ברוטשילד בחינם.

  8. תודה על הסיקור המעניין.
    ההבדל בין אז לעכשיו הוא לא לא בהכרח שכיום זה שלב מוקדם יותר שבו התחילה המחאה, כמו שהצעת, אלא מדובר בציבור שונה – אז מחתה השכבה הענייה ביותר, ועכשיו מוחים סטודנטים וצעירים (בעיקר). גם כיום יש הרבה אנשים מתחת לקו העוני וחסרי בית.
    מה שמרגש במחאה עכשיו היא שהמוחים לא דואגים רק למצבם אלא למצב של כל המדינה, לכן היום לא יעזור פיתרון נקודתי שרק יעזור למוחים עצמם.

השאר תגובה