הכול בגלל 17 לרוחב: איך תשבץ היגיון בעיתון כמעט והביא לביטול הפלישה לנורמנדי

ב-6 ביוני 1944 (D-Day) פתחו כוחות בעלות הברית במתקפת משולבת נרחבת נגד גרמניה הנאצית, עם פלישה לנורמנדי שבצרפת. 156 אלף חיילים, 12 אלף מטוסים וכמעט 7,000 ספינות השתתפו במה שנחשב עד היום לאחד המבצעים הצבאיים הגדולים בהיסטוריה. הפלישה הוכתרה כהצלחה, הביאה לפתיחת חזית מערבית חדשה שאילצה את כוחות גרמניה הנאצית לפעול מעתה בשלוש חזיתות, והיא נחשבת לנקודת מפנה חשובה במלחמה וצעד מכריע בדרך להפלתו של היטלר.

ההכנות לפלישה היו חסרות תקדים בהיקפן: הן נפרשו על פני שנתיים, והיו כרוכות בגיוסים מאסיביים ובנייה של מטוסים וספינות במיוחד בעבורה. מדהים, לפיכך, לגלות שמבצע צבאי קריטי זה כמעט והתבטל ימים ספורים לפני שיצא לפועל, אך ורק בגלל תשבץ היגיון שהתפרסם בעיתון הבריטי דיילי טלגרף. זהו סיפורו של אותו תשבץ.

כוחות קנדיים בדרך לנורמנדי. צילום: מתוך הארכיון הלאומי של קנדה

בלוני טנקים ומסיבות תה

ההכנות לפלישה התנהלו בחשאיות מרבית. עם זאת, כמעט בלתי-אפשרי להסתיר מבצע צבאי בכזה גודל, ובגופי המודיעין הבריטיים והאמריקאיים רווחה ההנחה שהנאצים כנראה מודעים לכך שמתגבשת תוכנית פלישה, ואולי אף למועדה המשוער. אבל מקום הפלישה המיועד, ידעו בעלות הברית, חייב להישמר בסודיות מוחלטת. לו ידעו הגרמנים שהכוחות מתכוונים לנחות בנורמנדי, יוכלו יחידות השיריון של רומל וכוחות אחרים להתקדם לאזור, לבלום את בעלות הברית ולסכל את הפלישה.

בחודשים שלפני הפלישה התנהל לפיכך מבצע הטעיה מורכב, שנועד לטעת בלב גופי המודיעין הגרמניים את הסברה כי הפלישה תגיע ממקום אחר (מבצעי הטעיה מבריקים מסוג זה היו לחם חוקם של גופי המודיעין בזמן מלחמת העולם השנייה. אחד החביבים עליי הוא מבצע בשר קצוץ). המבצע כונה Operation Fortitude ("מבצע אומץ"), והוא התנהל על אדמת בריטניה בשני חלקים – צפון ודרום – שנועדו לגרום לגרמנים לחשוב שהפלישה המתוכננת תתבצע בנורווגיה או בפה-דה-קאלה שבצפון צרפת, בהתאמה.

למבצע הייתה מטרה פשוטה אחת: ליצור מצג שווא של היערכות כוחות בינלאומיים רבים באדינבורו ובדרום אנגליה, באופן שיהיה גלוי למטוסי הריגול של הלופטוואפה, לגורמי מודיעין המנטרים את הממלכה המאוחדת, ולשאר מרגלים אקראיים. הדבר נעשה בסיוע אמצעים כמו הצבת טנקי גומי מתנפחים בשדות מרעה, שליחת מידע כוזב דרך ערוצים דיפלומטיים עקיפים או סוכנים כפולים שזוהו, והחדרת פרסומים מרומזים לעיתונים היומיים (למשל: מודעת פרסומת של בית עסק המציעה הנחה מיוחדת ליאנקים; דיווח על מסיבת תה שנערכה לכבוד יחידה קנדית השוהה באזור; או דיווח חדשותי מצולם על חניכת בית חולים חדש למקרי חירום, שהיה לא יותר מאולם בטירה שהוסב לחדר בית חולים לצורך הצילום).

זה לא טנק, זה בלון. אחד מהטנקים המתנפחים שהוצבו במבצע ההטעיה. צילום: צבא ארה"ב

מסרים סודיים בתשבצים

לא במקרה נעשה מאמץ מרוכז לפרסם ידיעות מוטעות בעיתונים. גורמי המודיעין בבריטניה העריכו, ובצדק, שיריביהם בגרמניה הנאצית מנטרים את עיתונאי הממלכה בקביעות במטרה לדלות רמזים על תנועת הכוחות ותוכניות הצבא. ובצדק או שלא בצדק, היו גם כאלו שסברו כי מרגלים עושים שימוש בתשבצי היגיון, על הגדרותיהם המשונות (כמו: "Nightly gunfire full of anger"; התשובה, אגב, היא Barrage), כדי להעביר מסרים למפעיליהם מעבר לים.

סברה זו הפכה לאימה ממשית בקרב שירותי המודיעין הבריטיים במאי 1944, עת בתשבץ ההיגיון היומי של הדיילי טלגרף החלו להופיע כמה הגדרות עם פתרונות חשודים ביותר. ב-3 בחודש הייתה זו המילה Utah (יוטה), שם הקוד של החוף בנורמנדי בו אמורה הייתה לנחות אחת מיחידות צבא ארה"ב.

צירוף מקרים בלבד, ייתכן וחשבו בשירותי המודיעין. אחרי הכול, בחודשים שעברו כבר התפרסמו בפתרונות מילות קוד כמו Gold או Sword, אך הרי מדובר במילים נפוצות מאוד באנגלית ואהובות על מחברי תשבצים. אבל ב-22 במאי התפרסמה בתשבץ של הטלגרף ההגדרה "Red Indian on the Missouri" שהתשובה לה, Omaha (אומהה), הייתה שם קוד לחוף נוסף.

17 לרוחב: אחד הפתרונות שהקפיצו את שירותי המודיעין

בימים הבאים המצב רק החריף. ב-27 במאי היה הפתרון להגדרה "but some bigwig like this has stolen some of it at times" שם הקוד הסופר-סודי של המבצע כולו – Overlord (אוברלורד); ב-30 במאי צץ Mulberry (מולברי), שם הקוד לנמל הצף של המבצע; ולבסוף, ב-1 ביוני, הופיע Neptune (נפטון) – הקוד לשלב הצי של המתקפה המתוכננת.

שרשרת הופעות שכזו, באותו עיתון ימים ספורים לפני המבצע המורכב, לא יכולה להיות צירוף מקרים. ואם לא די בכך, בעבר כבר התעוררו חשדות נגד תשבץ זה: שנתיים קודם, ב-17 באוגוסט, התפרסמה בדיילי טלגרף הגדרה שהפתרון לה היה Dieppe (דייפ), עיירה בצרפת שרק יומיים לאחר מכן פשטו עליה כוחות קנדיים.

אז, ב-1942, הגיע ה-MI5 למסקנה שמדובר בצירוף מקרים יוצא דופן. אבל המקרה הנוכחי היה צירוף מקרים קשה מאוד לעיכול, וסוכני הארגון יצאו לעיירה לת'רהאד, למפגש דחוף עם מחבר התשבץ לאונרד דו, שכשלא עסק בחיבור תשבצי היגיון שימש כמנהל בית ספר באזור. דו המבוהל סיפר לסוכנים כי כחלק מהליך חיבור התשבץ הוא נוהג להזמין לחדרו תלמידים, ומבקש מהם למלא את הגריד במילים רנדומליות, שלהן הוא מתאים לאחר מכן הגדרות.

התלמידים, בני 14 ו-15, הבטיח המנהל, לא יכולים להיות מרגלים. ובוודאי לא רבים מהם כל-כך, שהציעו את המילים באירועים נפרדים. הסוכנים התרצו שמדובר בצירוף מקרים יוצא מגדר הרגיל, שאין כמעט סיכוי ששירותי המודיעין היריבים למדו על התוכניות הצפויות, והפלישה יצאה לפועל כמתוכנן. הצלחתה סיפקה הוכחה חותכת כי למרות החששות, ההכנות נשמרו בסוד.

בראיון ל-BBC ב-1958 סיכם דו את התקרית: "הם הפכו אותי מהפנים החוצה. הלכו גם לעמיתי לחיבור התשבצים ועבדו עליו היטב. בסופו של דבר, הם החליטו לא לירות בנו".

הכוחות האמריקאיים מסתערים על חוף "אומהה". צילום: משמר החופים של ארה"ב

צירוף מקרים? אין דבר כזה

אבל הסיפור האמיתי התגלה רק עשורים מאוחר יותר, בשנות ה-80, כאשר הדיילי טלגרף פנה לתלמידיו של דו לצורך כתבה שתספר מחדש את סיפור התשבץ. וכאשר דיברו התלמידים התגלה שצירופי מקרים מהסוג הזה יש רק בסרטים.

ליד בית הספר, סיפרו התלמידים, היה מחנה של כוחות אמריקאיים וקנדיים שנערכו לפלישה. התלמידים נהגו להתחכך עם החיילים, לבצע בעבורם שליחויות ומטלות שונות, וכמובן לדבר איתם. החיילים, שלא ראו סיבה לחשוד שהתלמידים הם מרגלים גרמנים, לא הקפידו על לשונם בקרבתם ודיברו בחופשיות. כמה תלמידים סיפרו לעיתון שבימים לפני הפלישה, המילים החשודות היו ידועות למאות מהם. "כולם ידעו את תוכנית המתאר של הפלישה ואת מילות הקוד השונות", נזכר אחד התלמידים. "אומהה ויוטה היו החופים בהם ינחתו החיילים. כולנו ידענו שלמבצע יקראו אוברלורד".

וכאשר זומנו התלמידים לחדר המנהל על מנת לסייע במילוי הגריד, אין זה מפתיע שהם עשו שימוש במילים המסעירות שזימזמו בראשם זה שבועות רבים. וכך, כמה חיילים חסרי-אחריות ונערים שובבים כמעט וחיסלו את אחד מהמבצעים הצבאיים החשובים של כל הזמנים. מבצע שלו היה מתבטל, סביר להניח שהעולם בו אנו חיים היה נראה אחרת לגמרי, וכנראה שלא לטובה.

לסיפור מרתק זה נחשפתי בקריאת הרומן Blackout/All Clear מאת קוני וויליס (אם כי שם המקרה מיוחס בטעות לעיתון המנוח דיילי הראלד). הרומן, שהתפרסם בשני חלקים, עוסק בהיסטוריונים החוזרים בזמן לאנגליה של מלחמת העולם השנייה, והוא מומלץ בחום.

5 thoughts on “הכול בגלל 17 לרוחב: איך תשבץ היגיון בעיתון כמעט והביא לביטול הפלישה לנורמנדי”

השאר תגובה