איש האנטי-רנסנס

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אמר פעם יגאל אלון. אמירה שבתור כמעט היסטוריון (מרחק שני קורסים וסמינריון!) קשה לי שלא להזדהות איתה. המורשת ההיסטורית של כל עם, גבורותיו וכישלונותיו, מאבקיו וניצחונותיו, תקוותיו ומחדליו, היא היא הבסיס לקיומו כעם, המפתח לעתידו.

אבל האיש שרוצה להיות שר החינוך, אחד יאיר לפיד, רוצה ליצור כאן דווקא את העם הדמיוני מהאימרה של אלון. זו, כך צר לי לבשר, היא הדרך היחידה בה ניתן לפרש את הצעתו לבטל את כל בחינות הבגרות חוץ משלוש: אנגלית, הבנת הנקרא ומתמטיקה – מקצועות טכנוקרטיים מובהקים. חשובים, חיוניים, אך חסרי מעוף ואופקים.

האדם שרואה עצמו כאיש רנסנס, זה שלתפיסתו מבין בכל ושואב מכל תחומי הידע, רוצה ליצור כאן דור של תלמידים צרי אופקים, נטולי עומק ומהות, אוטומטים של מספרים ומילים חסרי יצירתיות, שלא ברור איזו תועלת יוכלו לתרום בעתיד לחברה ולמדינה, או איך יוכלו להמשיך ללימודים גבוהים.

תאמרו, לא זו הכוונה, המקצועות האחרים עדיין ילמדו. בולשיט. כשכל מה שצריך לבגרות הם רק שלושה מקצועות יסוד, מערכת החינוך תיערך בהתאם ואלו יהפכו לעיקר סדר היום הלימודי, מרב המשאבים יוקדשו רק להם. שאר המקצועות? אלו שאין בהם צורך כדי לקבל בגרות ולהתקבל לאוניברסיטה? הם יידחקו לשוליים, יבוזו יתמססו וייעלמו.

לפיד. מנהיג חזק לעם נבוב | צילום: Levy Dudy / CC-BY-SA

יישום הצעתו המגוחכת של לפיד משמעו ויתור על הליבה החינוכית של מערכת החינוך, והפיכת שאריותיה שעוד מתפקדות למוסד חסר טעם ומהות. בעבור מרבית האנשים, לימודי היסטוריה לא נחוצים על מנת למצוא עבודה או להתקדם בלימודים. אבל הם טומנים בחובם את הידע החשוב על ההליכים והאירועים שהביאו אותנו עד הלום, ידע שבלעדיו בלתי-אפשרי להבין את אירועי היומיום בקנה מידה משמעותי, ידע שהוא היסוד לגיבוש זהותנו האינדיבידואלית והקולקטיבית. בלי ידע זה, מי אנחנו?

שיעורי ספרות אולי לא היו המקצוע האהוב עליי, אבל בלעדיהם לעולם לא הייתי נחשף לשירים המופלאים של יהודה עמיחי ורחל – ועצוב לי לחשוב כמה ריקני וחלול היה העולם הרוחני שלי בלעדיהם. שיעורי אזרחות (בזמני עוד היה בהם טעם אמיתי), לימדו אותי משהו חיוני על מהות הדמוקרטיה, ועל זכותי (ואף חובתי) להשפיע ולעצב אותה. בלעדיהם, ספק אם דפני ליף הייתה מקימה אוהל ברוטשילד ומצליחה לעורר תנועת מחאה המונית.

ועוד לא דיברנו על מקצועות המדעים המדויקים: זו התוכנית הגאונית של לפיד?  לנפק בני 18 בלי ידע בסיסי בביולוגיה, כימיה, פיסיקה או מחשבים? יהיה זה הסוף, הסוף המוחלט, של תעשיית ההייטק הישראלית ושל המוסדות המדעיים של המדינה. אלו שכל כך אוהבים להתפאר בהם פעם בשנה-שנתיים, בערך בתקופה שבה מוכרזים זוכי פרס נובל הטריים.

במקום צעירים משכילים ובעלי ידע במגוון נושאים, בעלי מטען חינוכי מספק כדי להתחיל בלימודים אקדמיים מיד לאחר סיום התיכון, תוכנית לפיד תיצור חבורה של צעירים שיודעים לקרוא ולכתוב בשתי שפות, ולפתור משוואות מתמטיות. בלי הבנה של ההיסטוריה שלהם, בלי יכולת לקרוא שירה, בלי ידע בסיסי באופן הפעולה של עולם הטבע. את צעירים אלו רוצה לפיד לשלוח לאוניברסיטאות – בהמוניהם. לא ברור מה הן יעשו איתם.

יאיר לפיד, איש הרנסנס בעיני עצמו, רוצה ליצור עם שלם של אנשי אנטי-רנסנס. עם בלי עבר ועם הווה דל, אבל כזה שעתידו אינו לוט בערפל אלא ידוע וסופו צפוי מראש. וזהו סוף מייאש, כואב ועצוב. הצביעו לפיד!

עדכון 10:30: ובעוד אנו דנים על תוכניתו התמוהה של לפיד מתברר שהבוקר חשף ידיעות אחרונות (PDF) שמשרד החינוך בודק תוכנית דומה, לפיה יצומצמו הבגרויות לשלוש בלבד ושאר המקצועות יוחלפו בבחינות פנימיות. מדובר בתוכנית מעט מוצלחת יותר מזו שלפיד, שכן במסגרתה לפחות יש תחליף הערכה למקצועות שעליהם לא נבחנים בבגרות. עם זאת, היא מסוכנת באותה מידה: התוכנית תיצור מקצועות סוג ב', כאלו שרק התיכון מעריך את הישגי התלמיד בהם, ואלו יעברו זילות ופיחות במעמדם ובמרכזיותם בתוכנית הלימודים. התוצאה, בסופו של יום, תהיה זהה לזו של תוכנית לפיד.

כל עוד הישגי התיכונים כגוף והישגי התלמידים כפרטים נמדדים לפי הצלחתם בבגרויות, כל מקצוע שמוצא מהן נעשה מיד למיותר וזניח, וסופו להיעלם או להפוך לבדיחה. אם רוצים לתקן את מערכת החינוך, דרושה רפורמה מקיפה ועמוקה הרבה יותר מצמצום הבגרויות לשלושה מקצועות והעברת כל השאר להערכה פנימית. רפורמה שלא צריכה לקום במחשכים ולהיות מונחתת על הציבור בפתאומיות, אלא להיבנות בשקיפות ובפתיחות מלאים, בשילוב הציבור ונציגיו בהליכי פיתוחה. אבל בשביל דבר כזה, צריך לעשות רפורמה במדינה.

וי. גורביץ כותב על הנושא בצורה הרבה יותר מעמיקה ומרתקת – רוצו לקרוא.

8 תגובות בנושא “איש האנטי-רנסנס”

  1. אני חושב שבמקרה הזה (ובדרך כלל אני מסכים עם דיעותיך) אתה מפספס את הכיוון. במקומות רבים ובתחומים רבים (גם בחיים המקצועיים וגם האקדמיים, בעיקר בעולם ופחות בארץ), מבחן איננו המדד לידע, אלא למידה המייצרת אפקטיביות (לטווח קצר וארוך) היא המדד.
    הדבר נכון במיוחד לדור הy שהרצון שלו לממש והיכולת שלו להגיע לפרמטרים ולידע ההכרחיים למימוש ולהגעה למטרה גבוהים משמעותית מאלה של הדורות הקודמים. אם נתקע אותם בהכוונה שהמבחן הוא הערך ולא הידע ויכולת המימוש שלו, נשאר מאחור . יש מערכות חינוך רבות שבהן כמות הבגרויות לא מסמלת הצלחה,לא יזיק ללמוד מהן.

    1. באופן עקרוני אני מסכים איתך רן, אבל בפועל אתה ממש טועה. אם אתה רוצה שלא הבגרויות והמבחנים יהיו המדדים אז צריך לבטל את כולן ולמצוא אופני הערכה חלופיים. ברגע שמשאירים 3 בחינות אז לא מבטלים את אופן ההערכה הכושל אלא מעצימים 3 מקצועות על פני כל היתר ולמעשה מעצימים את כוחו של המבחן ומבטלים כל ערך של דברים אחרים

    2. כמובן שאתה צודק בעיקרון. הבעיה היא שכיום במערכת החינוך המבחנים, ובעיקר הבגרויות, הם הערך העליון וכל הליך הלמידה מוכוון אליהם. עכשיו תהפוך רק שלושה מקצועות למקצועות בגרות – ומה יקרה לשאר? לא דברים טובים.
      ייתכן מאוד שצריך מהפך מוחלט ולבטל את הבגרויות לטובת מנגנון מדידה אחר. אבל למרבה הצער, זה לא מה שלפיד מציע.

  2. לפיד אוויל, נו. זה לא חדש. "אשאיר רק שלוש בגרויות". וואו, תראו איזה נועז אני. אם היה אומר "רק שלוש אלה חובה ומתוך המאתיים ומשהו שקיימים תבחר עוד ארבעה חמישה במספר יחידות כדי להרכיב תעודת מסיים תיכון" – היה לנו דיון. אבל כאמור לעיל בידי קודמיי הנכבדים, זה לא מה שהינוקא אומר.

  3. הכי חשוב לבטל את הבגרויות באילוף סוסים ודי ג'יי ולבטל את מועד ב. צריךך להלחיץ את התלמידים לקראת התיכון אחרת הם דוחים את כל הלימודים לאחרי הצבא

  4. אני מבין את החשש שלך, אבל המערכת הקיימת לא עושה את העבודה. להציב את הבגרות כיעד משטח כל מקצוע ל"מה שכתוב בתכנית", ובמקרה של מקצועות כמו היסטוריה ואזרחות זה עושה לדעתי יותר נזק מתועלת (עוד פרטים בלינק).

השאר תגובה