איך קריסת מעריב קשורה לנחיתה על הירח

רבות סופר ועוד יסופר על הסיבות לקריסה ההיסטורית וארוכת השנים של מעריב, פעם העיתון הנפוץ במדינה ועדיין אחד מכלי התקשורת החשובים בה. אני רוצה להביא זווית מבט אחת שיכולה לשפוך אור חדש על הליך נפילתו.

ב-20 ביולי 1969 הלך לראשונה אדם על הירח – אחד מהרגעים המרגשים בהיסטוריה האנושית, אולי המרגש מכולם במאה ה-20, ובוודאי הוויזואלי ביותר עד אז. כך נראה שער ידיעות אחרונות ביום שלמחרת אותו רגע היסטורי:

העמוד הראשון של ידיעות אחרונות, 21 ביולי 1969

תמונה גדולה ומרשימה מכסה את מרבית השער ומנציחה בעבור הקוראים את ההישג האנושי המדהים. ההכרזות בומבסטיות, אך לחלוטין במקומן, ועושות חשק להרים את העיתון ולדפדף. הכפולה הראשונה של העיתון הוקדשה כולה לסיקור המאורע, עם תמונות נוספות ואפילו אינפו של שלבי הנחיתה שלא היה מבייש מחלקת אינפוגרפיקה מודרנית.

וכך, לעומת זאת, נראה באותו יום השער של מעריב:

העמוד הראשון של מעריב, 21 ביולי 1969

בלי שום תמונה, כותרת ארוכה ומייגעת שלא עושה דבר כדי להעביר את חשיבות המאורע, אמנם ידיעה ראשית אך כזו שדחוסה בין ידיעות רבות אחרות. בפנים, הוקדשה לנושא הידיעה המרכזית בעמוד 2 בלבד, כשמסביבה מצטופפות ידיעות נוספות. תמונה אחת הייתה שם, עומדת מבוישת בפינה, של הוריו של ניל אמרסטרונג מתפללים (אני בטוח שרק את זה חיכו הקוראים לראות), לא ברור האם בזמן הנחיתה, לפניה או אחריה.

לא יודע מה אתכם, אבל אם הייתי עומד באותו בוקר בדוכן העיתונים אין לי ספק באיזה עיתון הייתי בוחר. קריסתו של מעריב החלה כבר אז, לפני יותר מ-40 שנה. חוסר המעודכנות, הפספוסים, אי ההתאמה של הפורמט לרוח הזמן – הכול היה שם כבר עשורים רבים. עכשיו פשוט הגיע הרגע שבו המבנה לא יכול עוד לעמוד על היסודות הרעועים. ספק אם לדנקנר היה אי-פעם סיכוי אמיתי להציל את העיתון החשוב הזה. הוא החל את תהליך נפילתו ההיסטורית הרבה לפני שהוא חלם לקנות עיתון, עוד הרבה לפני שמישהו חשב שימיו של מעריב ספורים.

מי הממזר ששינה את הכללים?

היום בבוקר, בלי סיבה מיוחדת, נזכרתי בציטוט הקלאסי "הממזרים שינו את הכללים", שלא פעם נעשה בו שימוש בהקשר של פרשת האנס קצב, או חוסר יכולת השמאל המקומי להתמודד עם ההתנהלות החדשה של הימין הדורסני. מה שלא נזכרתי בו היה הוגה הציטוט. הניסיון לגלות את התשובה הוביל למסע מרתק בנבכי הרשת, וגם לימד אותי כמה דברים על הדרך שבה העיתונות הישראלית ואף האקדמיה הופכות אמרה אגבית לעובדה מוצקה הידועה לכל.

ההתחלה הייתה לא רצינית. אחרי חיפוש עצל ולא מחייב בגוגל החלטתי לתת לאנשים אחרים לעשות לי את העבודה, ושאלתי בטוויטר. יוסי גורביץ, מקור בלי נלאה של ידע היסטורי מהימן, היה הראשון לספק תשובה: "ספירו אגניו, סגן הנשיא הראשון של ניקסון, אחרי שהורשע בהעלמת מס: 'הממזרים שינו את הכללים ולא אמרו לי'".

הייתי מסתפק בכך, לולא חיפוש נרחב יותר בגוגל גם בעברית וגם באנגלית היה מגלה שכל האזכורים ברשת של ציטוט זה הם מאוחרים ליולי 2001; ושכולם ללא יוצא מן הכלל מופיעים בהקשר ישראלי (כתבה מתורגמת מהארץ, פוסט של בלוגר ישראלי) . בנוסף, הציטוט לא הופיע באף-אחד מעשר האתרים הראשונים שעולים כאשר מחפשים בגוגל spiro agnew quotes.

הממזרים בגוגל

מי המקור האפשרי של ציטוט זה? מועמד לפציינט אפס זוהה תוך זמן קצר: מאמר של יואל מרקוס מ-31 ביולי 2001 הוא האזכור הראשון ברשת לקיומו של ציטוט זה, הן בעברית והן באנגלית (ואם מצאתם אחרת, תנו לי בלינק). הנתונים העלו תיאוריה מתבקשת – לא מדובר באמירה של אגניו, ועכשיו תוכיחו אחרת. החשוד המתבקש היה, כמובן, מרקוס. הבקשות מהטוויטרספירה לספק הוכחה לא זכו למענה, למרות ההבטחה לבירה לזוכה המאושר.

אמנם לקראת שעות הערב צצו עדויות אישיות שלפיהן הציטוט נצפה בתקופת טרום-מרקוס, אבל לא מדובר במשהו שיחזיק מים בבית-משפט לא ישראלי. מה גם שלכל היותר מדובר בהפרכה לאפשרות שזוהי בדיה של מרקוס, ולא הוכחה כי אכן אגניו הוא המקור.

בירור בארכיוני העיתונים לא הבהיר את התמונה. בארכיון הארץ, האזכור הראשון הוא אותו מאמר של מרקוס. אבל הארכיון מכסה רק את תקופת פעילות אתר העיתון, ומכיוון שהאמירה מוצאה כביכול בשנות ה-70, אין בכך הוכחה לכאן או לכאן. בארכיון מעריב האזכורים הם כולם פוסט-מרקוס. אבל שוב, מדובר בארכיון שמכסה רק את תחילת המאה ה-21 צפונה.

גישת העובד לארכיון המלא של כל גיליונות ידיעות אחרונות סיפקה תמונה רחבה יותר: שני אזכורי טרום-מרקוס נדירים! המאוחר מביניהם, כתבה מ-7 ימים מאת מרדכי גילת, מיכל גרייבסקי ומלי קמפנר-קריץ שעניינה פרשת נתניהו עמדי. הכתבה, שתאריכה 4 באוגוסט 2000, מייחסת גם היא את הציטוט לאגניו, בנוסח קצת שונה: "הממזרים שינו את הכללים באמצע המשחק ולא סיפרו לי".

אזכור טרום-מרקוס מס' 1

הכתבה המוקדמת יותר דווקא מסבכת את העניינים. בכתבה זו, מ-30 באוגוסט 1996, עוסק מירון רפופורט במשפט השוחד של נשיא קוריאה הדרומית לשעבר. בין מרואייניו, הפרופסור בן-עמי שילוני מהחוג למזרח אסיה באוניברסיטה העברית, שמזכיר את הציטוט המדובר, אך הפעם מייחס אותו לניקסון עצמו, ולא לאגניו (ויש כבר תיאוריה שמסבירה את זה). נכון לרגע זה, מדובר באזכור המוקדם ביותר של הציטוט, בעברית או באנגלית, שהצלחתי לאתר.

אזכור טרום-מרקוס מס' 2

דנה שונרא, שהצטרפה לחיפוש בשעות הערב, הזרימה דם חדש וסיפקה כמה כיוונים מעניינים. הבדיקה באתר ספריית ניקסון לא סיפקה אמנם תוצאות, אבל חיפוש ראשוני של השאילתא – agnew bastards changed the rules – בארכיון הניו-יורק טיימס הסתמן כמבטיח: נמצאו מספר מאמרים בהם מוזכרות כל המילים הללו. אבל שני חיפושים מדויקים יותר – הראשון: "bastards changed the rules"; השני: agnew "changed the rules" – הניבו אפס תוצאות או תוצאות לא קשורות.

שונרא כן הצליחה למצוא מאמר אקדמי מ-2004, באנגלית של חוקרות ישראליות, עם הציטוט. זה האבסטרקט. מטעמי זכויות יוצרים אני לא מעלה את המאמר במלואו (נגיש רק באתר מקצועי דרך מוסד אקדמי), אך שונרא ורחביה ראו אותו ויכולים להעיד לנכונות דבריי. הציטוט מוזכר שם פעמיים, ובאחת מהן גם מיוחס לאגניו: "Since Spiro Agnew’s famous 'the bastards have changed the rules'".

עם זאת, החוקרות אינן מספקות מקור לייחוס הציטוט לאגניו, ונראה שהן מתייחסות לכך כמובן מאליו. העובדה שהמאמר מתוארך לתקופת פוסט-מרקוס, מקשה להסתמך עליו כמקור ראשוני אמין.

נכון לעכשיו, לא אותר שום מקור אמין אשר מייחס את הציטוט לאגניו. נמצאו רק שני מקורות לא-מקוונים מתקופת טרום-מרקוס המזכירים את הציטוט, ואחד מהם בכלל מייחס אותו לניקסון. יש כמה עדויות אנקדוטליות של אנשים הטוענים כי קראו את הציטוט בספר או ראו אותו מיוחס לאגניו במקור אמין אחר, אך בלי ראיות מוצקות מדובר באנקדוטות ולא יותר.

האם הציטוט אכן נאמר על ידי אגניו או ניקסון? ואולי זו היא המצאה ישראלית מסוף המאה ה-20/תחילת המאה ה-21? לכאן או לכאן, הראיות לא מאפשרות להגיע לקביעה סופית. שונרא, עם זאת, סיפקה קישור לפריט מידע מעניין שיכול להסביר למה הציטוט הזה, אמיתי או לא, כל כך שכיח בתקשורת הישראלית: ניקסון, כך עולה מקלטות שהתפרסמו ב-1999, היה אנטישמי לא קטן, ואף כינה את היהודים "ממזרים".

ולסיום, אני מכריז בזאת רשמית כי הגולש שיצליח להביא הוכחה כי אגניו הוא זה שאמר את הציטוט המדובר, או להפריך זאת מכל וכל (בין אם להוכיח כי הציטוט סופק על ידי דובר אחר, ובין אם להוכיח כי מצוץ הוא מהאצבע), יזכה לארוחה דשנה על חשבוני. צאו לדרך.

עדכון 8/1/12: הקורא יהושע הפרוע ביצע עבודת תחקיר מעמיקה וגילה ראיון עם אגניו בו הוא אומר "פתאום שינו את הכללים באמצע המשחק" ("Suddenly changed the rules in the middle of the game"). "הממזרים" הם כנראה תוספת ישראלית מאוחרת. גללו לתגובות 4 ו-5 למידע המלא. כל הכבוד יהושע – הארוחה המובטחת שלך.