מריח כמו בועה: מסרים מיידיים שווים יותר ממכוניות

שתי חברות עשו בשבוע האחרון אקזיט. אחת נוסדה לפני 154 שנה, מעסיקה עשרות אלפי עובדים ורושמת הכנסות שנתיות של מיליארדי דולרים. השנייה קיימת חמש שנים, מעסיקה פחות מ-2,000 עובדים ורושמת הכנסות שנתיות של פחות מחצי מיליארד דולר. מי שווה יותר?

למרות נתוני הפתיחה, לא קשה לנחש שמדובר בחברה השנייה: סנאפ, מפתחת סנאפצ'ט, שהנפיקה בסוף השבוע ושנכון לבוקר יום שלישי עומד שווייה על 27.51 מיליארד דולר. מדובר בירידה לעומת השווי שרשמה החברה בתום יום המסחר השני, ושעמד על יותר מ-31 מיליארד דולר. ואולם, עדיין מדובר בשווי גבוה משמעותית מזה של החברה הראשונה, אופל, שנמכרה אתמול לקבוצת פיג'ו-סיטרואן בעסקה בשווי 1.38 מיליארד דולר. מדובר בהפרש שלא רק מתמיה, הוא קצת מרתיח.

סנאפ. אפס ברווחים, מיליארדים בשווי

אופל היא חברת ענק שנכון ל-2016 העסיקה כ-35.6 אלף עובדים בכל העולם שפיתחו, ייצרו וסיפקו 1.16 מיליון כלי רכב. היצרנית, שעד העסקה הנוכחית היתה חטיבה ב-GM, לא מפרסמת נתוני הכנסות ואולם לפי מידע שפורסם בעבר אלו עמדו ב-2011 על 14.89 מיליארד דולר. באופן כללי פעילות החברה נמצאת במגמת עלייה, לפחות בכל הנוגע למכירות רכבים, שעמדו ב-2015 על 1.11 מיליון יחידות וב-2014 על 1.08 מיליון יחידות. בנוסף, הפעילות של אופל מצריכה מערך לוגיסטי ענק, שכולל מפעלי ייצור והרכבה, מתקני שינוע, מערכי מכירות ושיווק ועוד.

מנגד, ניצבת סנאפ. חברה שהמוצר העיקרי שלה הוא אפליקציית מסרים מידיים שנמצאת בשימוש יומיומי של כ-150 מיליון איש. החברה מייצרת הכנסות משמעותיות רק במשך שנתיים, וב-2016 הן הסתכמו ב-404.48 מיליון דולר. זאת, לעומת הפסדים של 520.39 מיליון דולר. החברה מעסיקה 1,859 עובדים, והמוצר הפיסי היחיד שהם מספקים, משקפי השמש המצלמים Spectacles, טרם רשם מכירות משמעותיות. הנכס העיקרי של החברה? קניין רוחני שעדיין לא הוכיח שהוא מסוגל לייצר רווחים משמעותיים (אם בכלל).

ובכל זאת סנאפ, חברה שהנכס המרכזי שלה הוא כמה עשרות אלפי שורות קוד, שאפילו תשתית המחשוב שעליה מתבססת פעילותה אינה נמצאת בחזקתה אלא מושכרת על בסיס קבוע מחברות כמו אמזון וגוגל, שווה פי כמעט פי 20 מאופל, חברה שמספקת פרנסה לעשרות אלפי משפחות במעגל הראשון, ואולי למיליונים במעגל השני והשלישי (חברות תובלה, סוכנויות למכירת רכב, חברות ניקיון שמספקות שירותים לסוכנויות למכירת רכב ועוד), ושמייצרת ערך אמיתי ומהותי לכלכלה בדמות מוצר פיסי שימושי שמהווה חלק מהותי בתפעול השוטף של הכלכלה המודרנית.

אופל. מיליון מכוניות בשנה שוות קצת יותר ממיליארד דולר

מדובר בניתוח פשטני מעט. חברות תוכנה שהנכס העיקרי שלהן הוא קניין רוחני יכולות לייצר ערך כלכלי, גם אם לא פיסי. פייסבוק וגוגל הן דוגמה טובה לכך. שווי חברה מתייחס לא רק למצבה הנוכחי אלא גם לציפיות מפעילותה הכלכלית בעתיד. ויש גם מאפיינים נוספים שפועלים לטובת חברות דוגמת סנאפ, כמו שולי רווח גבוהים במיוחד ויכולת התרחבות מהירה.

אבל נראה שהציפיות של השוק מחברות טכנולוגיה לא תמיד מעוגנות במציאות. ולראיה: טוויטר – חברה שלא רשמה יום של רווח בחייה, ושנמצאת בקשיים מוחשיים מזה כמה שנים, אך שעדיין זוכה לשווי שוק גבוה יותר מפי 10 מאשר אופל. או יאהו, חברה שעושה את דרכה כלפי מטה מזה יותר מעשור, אך שצפויה להימכר לוורייזון בעסקה גדולה פי 4 מעסקת פיג'ו-אופל.

יש הסברים מצוינים ללמה חברות כמו סנאפ שוות הרבה יותר מחברות כמו אופל. אבל בסופו של יום יש חברה עם מוצר פופולרי במעט וללא רווחים, ששווה עשרות מונים יותר מחברה עם נכסים מוחשיים, הכנסות משמעותיות וכנראה שגם רווחים סבירים. ואין הסבר מספיק טוב שיוכל להעלים את תחושת הדיסוננס הלא-נוחה שהמצב הזה מעורר, ושלא יגרום לנו לתהות, האם יש כאן בועה טכנולוגית?

(התפרסם גם בכלכליסט)