הבטחתם גרעין, פצצת אטום, הבטחתם מלחמה

הנשק הגרעיני של איראן נמצא ממש מעבר לפינה, כך מבטיחים לנו מומחים לשקרכלשהו. למעשה הם מבטיחים לנו את זה כבר זמן רב, קרוב ל-30 שנה ליתר דיוק. חיפוש בארכיון "ידיעות אחרונות" מגלה שפצצת האטום האיראנית היא כמו פרדוקס של זנון: תמיד מתקרבת, אך לעולם אינה מגיעה. הנה כמה מההבטחות היותר מאיימות שהומטרו עלינו בשלושת העשורים האחרונים. כולן, כמה מפתיע, לא התגשמו. 1938 מעולם לא נראתה ארוכה כל כך.

הבהרה: בפוסט מוצגות רק כתבות שכוללות שנת יעד שבה אמורה איראן להחזיק בנשק גרעיני. אין בו איומים כלליים והפחדות כמו "איראן תגרום למלחמת עולם", או דיווחים על התקדמות נקודתית בתוכנית הגרעין של איראן. למען הגילוי הנאות אציין שבחרתי שלא לצרף כתבות הטוענות שהנשק הגרעיני האיראני רחוק או אפילו לא בפיתוח, אם כי להגנתי ייאמר שמספרן של אלו בטל בשישים.

"פצצה אטומית של חומייני נכנסת לשלב ייצור סופיים בסיוע גרמני" – מעריב, 25 באפריל 1984 (תודה ל-@yinnong).

25 באפריל 1984
25 באפריל 1984

"איראן תהיה מסוגלת לייצר נשק גרעיני בעוד כשבע שנים" – ידיעות אחרונות, 26 ביוני 1984.

26 ביוני 1984
26 ביוני 1984

מומחה מאיים: לאיראן תהיה פצצה גרעינית עד סוף העשור, או בתוך שבע עד שמונה שנים אם סין, פאקיסטן וארגנטינה ימשיכו לסייע לה – ידיעות אחרונות, 15 בנובמבר 1991.

15 בנובמבר 1991
15 בנובמבר 1991

"בידי טהראן יהיה נשק גרעיני מיבצעי בתוך 5 עד 8 שנים" – ידיעות אחרונות, 20 בספטמבר 1992.

20 בספטמבר 1992
20 בספטמבר 1992

"עד שנת 2000 תייצר איראן נשק גרעיני" – ידיעות אחרונות, 1 בדצמבר 1992.

1 בדצמבר 1992
1 בדצמבר 1992

"רבין: 'לאיראן יש כוח אדם ומשאבים לרכוש נשק גרעיני תוך עשר שנים'" – ידיעות אחרונות, 21 בינואר 1993.

21 בינואר 1993
21 בינואר 1993

"בידי איראן נשק גרעיני המוכן להפעלה מיידית" – ידיעות אחרונות, 24 בינואר 1993.

24 בינואר 1993
24 בינואר 1993

"בסוף השנה איראן תהווה איום גרעיני על ישראל" – ידיעות אחרונות, 9 באפריל 1993.

9 באפריל 1993
9 באפריל 1993

"איראן עלולה להשיג נשק גרעיני בכל רגע" – ידיעות אחרונות, 9 בינואר 1995.

9 בינואר 1995
9 בינואר 1995

"אירן רוצה נשק גרעיני בשנת 2001" – ידיעות אחרונות, 27 בדצמבר 1995.

27 בדצמבר 1995
27 בדצמבר 1995

.

"ארה"ב: 'לאיראן יהיה נשק גרעיני סמוך לשנת 2000'" – ידיעות אחרונות, 27 ביוני 1997.

27 ביוני 1997
27 ביוני 1997

"תוך 4 שנים איראן תאיים על ישראל בנשק גרעיני" – ידיעות אחרונות, 10 ביולי 2001.

10 ביולי 2001
10 ביולי 2001

"נשק גרעיני לאיראן – ב-2005" – ידיעות אחרונות, 5 באוגוסט 2003.

5 באוגוסט 2003
5 באוגוסט 2003

"צה"ל: נערכים לפצצת אטום איראנית ב-2005" – ידיעות אחרונות, 8 באוגוסט 2003.

8 באוגוסט 2003
8 באוגוסט 2003

"איראן מודה: נשיג פצצת אטום תוך ארבע שנים" – ידיעות אחרונות, 20 באוגוסט 2004.

20 באוגוסט 2004
20 באוגוסט 2004

"גורמי מודיעין בישראל: תוך שנתיים יהיו להם פצצות על המדף" – ידיעות אחרונות, 8 ביולי 2005.

8 ביולי 2005
8 ביולי 2005

"כל המזרח התיכון יתחמש בנשק גרעיני" – ידיעות אחרונות, 8 בדצמבר 2005.

8 בדצמבר 2005
8 בדצמבר 2005

"פצצת אטום איראנית בתוך שלוש שנים" – ידיעות אחרונות, 26 במרץ 2006.

26 במרץ 2006
26 במרץ 2006

"אולמרט: בתוך כמה חודש תדע איראן להרכיב פצצת גרעין" – ידיעות אחרונות, 22 ביוני 2006.

22 ביוני 2006
22 ביוני 2006

"ארה"ב: לאיראן תהיה פצצה גרעינית בתוך שנה-שנתיים" – ידיעות אחרונות, 22 ביוני 2011.

22 ביוני 2011
22 ביוני 2011

ולסיום בונוס מאסד: "בתוך 10 שנים יהיה לסוריה נשק גרעיני" – ידיעות אחרונות, 15 ביוני 1992.

15 ביוני 1992
15 ביוני 1992

ועוד משהו אחד: עמיתי המוכשר, שאול אמסטרדמסקי, זכה אתמול בפרס סוקולוב לעיתונות על סדרת התחקירים המרתקת והחשובה שלו בנושא הפנסיה בישראל. אם יש לכם תוכניות להאריך חיים מעבר לגיל 65, מדובר בקריאת חובה. ובכלל, אם אתם רוצים לדעת איך עובדת המערכת הכלכלית בישראל, חפשו שאול אמסטרדמסקי באתר כלכליסט ותתחילו להשכיל.

עדכון 26/11: אחרי פרסום הפוסט התקבלו תגובות שלפני כך וכך שנים התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה של ניר גונטז' שעסקה גם היא בנושא זה והציגה תמונה דומה. למען הסדר הטוב אציין שכל הפוסט הינו תוצאה של עבודה עצמאית מאומצת שלי, ושעד לפרסומו לא הייתי מודע לכתבתו של גונטז' ובוודאי שלא העתקתי ממנה. אלו המכירים אותי ואת עבודתי יודעים איזו חשיבות אני מייחס ליושרה ולהגינות, ולא יעלה מבחינתי על הדעת לייחס עבודתו של אחר לעצמי, בוודאי שללא מתן קרדיט ראוי.