תפסיקו להפריע: הניסיון הצרפתי למסות את נטפליקס רע לכולם

אחד המוטיבים החוזרים בספרה הטרחני והמייגע של איין ראנד, "מרד הנפילים", הוא קריאתה של הדמות הראשית, ג'ון גאלט, לכל אותם אנשים שמחבלים בהתפתחות התעשייה והמסחר באמצעות רגולציה ותקנות מכבידות לזוז מהדרך ולהפסיק להפריע לקפיטליזם לעשות את עבודתו בקידום החברה האנושית.

הקריאה, והתפיסה שעליה היא מבוססת, נאיבית ולא מאוד מציאותית, אבל בכל זאת קשה שלא לחשוב עליה כאשר קוראים על הצעת החוק שאושרה לפני כמה ימים באסיפה הלאומית של צרפת. לפי הצעת החוק, שירותי סטרימיג דוגמת יוטיוב ונטפליקס יתבקשו לשלם מס של 2% על הכנסות מפרסומות או מנויים בתשלום שנובעות מתכני וידיאו שמוזרמים בשירות. במקרה של תכנים פורנוגרפיים או אלימים במיוחד יזנק המס ויעמוד על 10%.

netflix

בשלב זה אין ודאות שהצעת החוק תושלם והמס, שמכונה "מס יוטיוב" יישום (ניסיון דומה מ-2010 לא צלח), ואולם עצם המאמצים והאישור הראשוני שלה באסיפה הלאומית מעלה תהייה חשובה: האם המחוקקים בצרפת מעוניינים לסייע להמשך הפצתם של תכנים פיראטיים?

ניסיון בן יותר מעשור וחצי כבר הראה שאין דרך לצמצם את צריכת התכנים הפיראטיים אלא באמצעות שירותי סטרימינג חוקיים, עשירים בתכנים איכותיים ובעיקר לא יקרים. רק לכניסה רחבה של שירותים כאלו היה אימפקט כלשהו על היקף צריכת התכנים הפיראטיים.

המס הצרפתי, אם אכן ייושם, עתיד לפגוע בשירותים אלו בגזרת המחיר, שכן הוא יכביד את נטל המס שלהם ביחס לשירותים מסורתיים יותר כמו טלוויזיה בכבלים או בלוויין. אחת הטענות הרשמיות לקידום המס הוא שחברות כמו גוגל מבצעות תרגילים שונים על מנת להימנע מתשלום מסים במדינות שבהן היא פעילה. ואולם, הדרך הנכונה להתמודד עם בעיה זו היא באמצעות תיקון פרצות בחוקי המיסוי שימנעו מהן לבצע תרגילים אלו, ולא ביצירת חוק מיוחד שיכול לפגוע גם בחברות שלא מבצעות תרגילים כאלו.

נטפליקס

וכמובן שאין שום קשר בין המס המדובר לבין מלחמה בנזקי התכנים הפיראטיים באמצעות שימוש במסים שייגבו על מנת לפצות יצרני תוכן על אבדן הכנסות שנגרם להן כתוצאה מפיראטיות. זאת, מכיוון שהמס חל בצורה אחידה על כל הגורמים בשוק, בין אם מדובר בתכנים פיראטיים או חוקיים ובין אם מדובר באתר שבו גולשים יכולים להעלות תכנים משלהם (כמו יוטיוב) או שירות שכל התכנים בו הם תכני פרימיום מקצועיים (כמו נטפליקס). מה גם שבעיית התכנים הפיראטיים בשירותים כמו יוטיוב זניחה וניתנת לטיפול באמצעים מתקדמים כמו זיהוי והורדה אוטומטיים של תכנים שמפרים זכויות יוצרים.

יהיו המטרות המוצהרות של החוק אשר יהיו, האפקט שלו הוא אחד: יצירת מחסום נוסף שמקשה ומסבך את פעילותם של שירותי סטרימינג, ומציב אותם בעמדת נחיתות לעומת שירותים אחרים. ולא מדובר בבעיה שייחודית לצרפת. גם כאן בישראל נאלצים שחקנים חדשים בשוק התוכן להתמודד עם כללי רגולציה מורכבים שמסבכים את פעילותם ומקשים על יכולת החדירה שלהם.

דווקא במקרים כאלו, רצוי שהמחוקקים, הרגולטורים ושאר הגורמים יפסיקו להפריע, ויתנו לשירותי הסטרימינג לעבוד בלי יותר מדי מעמסות מיותרות.

(התפרסם בגרסה נטולת ראנד בגם כלכליסט)